<h1>המנהיג הלכ' פסח — ערבי פסחים</h1>
<h2>דף צז.</h2>
מצאת' בשם רבי' היי ז"ל שאין לקדש על היין המבושל, ואף אין לברך עליו ברכת היין אלא שהכל מברכי' עליו כדאי' בע"ז, [ל' ע"א] יין מבושל אין בו משום גילוי, ואין בו משום יין נסך, והא ליתא דבשקלי' ירוש' [פ"ג ה"ב] א"ר ינאי יוצאין ביין מבושל וביין קונדיטון ויין מבושם הנק' פמאנת, ומדאמ' בברכות פ' כיצד [ל"ה ע"ב], דכל היכא דאישתני לעלוייא אשתני לברכה והלא מבושל אישתני לעלוייא לכל אדם, ותנן בתרומות [פי"א מ"א] אין מבשלין יין שלתרומ' מפני שממעיטו. ר' יהודה מתיר מפני שמשביחו ולתנא קמא נמי מפני שממעיטו קאמ' ולא מפני שפוגמו אלא לדברי כולם משביחו ודבר זה נרא' לעינים שכן הוא ומעשים בכל יום, אע"ג דשנינו בתרומו' [פ"ב מ"ו] תורמין משאינו מבושל על המבושל ולא מהמבושל על שאינו מבושל, התם היינו טעמ' דראשית דגנך תירושך ויצהרך כת' תירוש בעי' שיתרום וליכא דאישתני ואע"ג דאישתני לעלוייא סוף סוף הרי נתברר לנו שראוי לקדש ולהבדיל עליו ולומ' עליו כל שירות ותושבחות שאמ' דוד בספר תילים. ודקאמ' בע"ז, יין מבושל אין בו משום יין נסך לאו משום דדינו כמים לכל דבר אלא היינו טעמא משום דאין דרך ניסוך בכך שאין דרכם לנסך לע"ז זולתי יין שאינו מבושל, אלב דינו כיין לכל דבר, ואע"פ שאמר[ו] [ב"ב צ"ז ע"א] אין מקדשי' ואין מברכין על היין אלא על היין הראוי לינסך על גבי המזבח, והלא יין מבושל אין מנסכי' על גבי המזבח והיאך מקדשי' עליו דהאי כללא לאו דוקא ולא בא למעט אלא יין מגולה ושריחו רע משום הקריבהו נא לפחתך וגו'. וכן מנהג ברוב צרפת וברוב ספרד לקדש עליו, וכמדומה לי שכך היה סובר רבי' יעקב מ"כ לקדש עליו ואולי מן הראיות הללו. אב"ן.
